בש"א 3804/07

תקציר

המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה להתגונן מפני תביעה שהגיש בנק. הבנק ביקש להשיב כספים שהיו חייבים למבקשים בעקבות הפרה לכאורה של הסכם הלוואה. המבקשים טענו כי תביעת הבנק מוגבלת למימוש נכסים משועבדים ואינה תביעה אישית כלפיהם. בית המשפט קבע כי המבקשים עמדו בנטל להוכיח הגנה לכאורה. טענות המבקשים היו מפורטות ומקיפות והעלו שאלות הטעונות בירור. בית המשפט ציין כי תפקידו של השופט בשלב מקדמי זה אינו לבחון את טיב הראיות או לשקול את מהימנות הגרסאות שהוצגו. טענות המבקשים, לרבות הסכמים לכאורה עם פקידי הבנק וראיות לאשראי שהושג לפירעון החוב, אינן יכולות להידחות בשלב זה. יש לתת למבקשים הזדמנות להוכיח את טענותיהם. בית המשפט מצא טעם גם בטענות המבקשים בדבר גובה התביעה, לרבות הריבית שנגבתה, ותוקפם המחייב של מסמכים לא חתומים. למבקשים ניתנה חופשה להגן על עצמם. השופטת הציעה לשמור את ההתנגדות המקדמית של המבקשים בעניין הגבלת זכויות הבנק לשלב ההוכחות, הצעה שבא כוח המבקשים הונחה להשיב עליה בתוך 14 יום. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, שתוצאתו תלויה בתוצאות התביעות.