עע"מ 3402/19

תקציר

פסק דין זה מתייחס לערעור שהוגש ביום 19.5.2019 על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 24.3.2019. המשיבה מס' 3 טענה כי יש לדחות את הערעור מאחר והוא הוגש מחוץ למסגרת הזמן המותרת בחוק. לדבריה, פסק הדין הוגש למערערת באמצעות "הודעה באתר" ביום 24.3.2019, שמשמעותה היא שהמועד האחרון להגשת ערעור היה 16.5.2019. המערערת, לעומת זאת, טענה כי פסק הדין נשלח לכתובת הדואר האלקטרוני של בא כוחה באותו מועד ולכן הערעור הוגש בתוך פרק הזמן הקבוע. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם ניתן לראות את הערעור כאילו הוגש למערער כדין באמצעות "הודעה באתר" כאמור בתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי. השופט קבע כי אכן התקיימו התנאים לשיטת שירות זו. השופט הסביר כי קיימים שני תנאים בהם ניתן לשלוח "הודעה באתר". ראשית, אם בעל הדין מסר לבית המשפט את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לצורך קבלת כתבי טענות, כאמור בתקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. שנית, אם בעל הדין הביע את רצונו להגיש כתבי טענות לבית המשפט באופן אלקטרוני ומסר לשם כך את כתובת הדואר האלקטרוני שלו, לפי תקנה 497ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי. השופט מצא כי אף שבא כוחו של המערער לא עמד בתנאי הראשון, הוא מילא את התנאי השני. זאת, משום שהגיש כתבי טענות באמצעות מערכת "משפט נטו" ומסר לשם כך את כתובת הדוא"ל שלו. מאחר שנשלחה "הודעה באתר" לבא כוח המערער ביום 24.3.2019 ובה הודיעה לו על פסק הדין, הגיע השופט למסקנה כי הערעור הוגש מחוץ למועד הקבוע בחוק. מאחר שלא הוגשה בקשה להארכת מועד זה, הורה השופט על דחיית הערעור. עם זאת, השופטת ציינה כי המערערת עדיין יכולה להגיש בקשה להארכה והציעה כי בהתחשב בפרק הזמן הקצר הכרוך בכך (שלושה ימים), על הצדדים לשקול הגעה להסכמה בעניין זה. לבסוף קבע השופט כי על המערערת לשאת בהוצאות המשיב 3, שנקבעו על סך 1,500 ₪.