ע"ע 228/10

תקציר

במקרה דנן, לנהג משאית (המערער) ולחברת בנייה (המשיב) היה סכסוך אזרחי באשר לטיב היחסים ביניהם. המערערת טענה כי הייתה עובדת של המשיב וביקשה הטבות שונות, בעוד המשיב טען כי הם שותפים. בית הדין האזורי לעבודה פסק לטובת המשיב, דחה את טענות המערער והורה לו לשלם את שכר טרחת המשיב. לאחר מכן ערער המערער לבית משפט גבוה יותר, אך במקביל לא שילם את שכר הטרחה שנפסק. המשיב הגיש בקשה לערבות מהמערערת להבטחת הוצאותיהם בערעור. בית המשפט נעתר לבקשה, וחייב את המערערת להפקיד ערבות כספית בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום כתנאי להמשך הליכי הערעור. ההחלטה התבססה על אי תשלום אגרות קודמות על ידי המערערת, הקושי הפוטנציאלי באכיפת תשלומים עתידיים וסיכויי ההצלחה החלקיים בערעור. בית המשפט הדגיש את זכות הגישה לערכאות תוך הכרה בזכותו של המשיב להימנע מהליכי סרק. פסק דין זה מבטיח את הבטחת הוצאותיו של המשיב, במיוחד נוכח אי עמידתו הקודמת של המערער, מבלי לפגוע שלא לצורך בזכויותיו של המערער.