ה"פ 605/04

תקציר

בית המשפט מתבקש לקבוע את מעמד המס של הטבות שמקבלים המבקשים מקרן פנסיה. המבקשים, עובדים לשעבר של התעשייה האווירית, תרמו לקרן חלק משכרם במהלך העסקתם, חלקו נוכה משכרם נטו ("חלק העובד") וחלקו שולם על ידי המעביד ("חלק המעביד"). עם פרישתם הם מקבלים הטבות חודשיות מהקרן. לטענת המבקשים, אין לחייב במס את חלק ההטבה המקביל לחלק העובד, שכן מקורו בכספים שכבר חויבו במס בעת שהופרשו לקרן. לטענתם, חלק זה מייצג תשואה הונית ולא הכנסה, ולכן יש לפטור אותו ממס. לחילופין, הם טוענים כי הסכום המלא שהתקבל עד לסך התרומות שלהם, כולל ריבית, צריך להיות פטור ממס. בית המשפט מגיע למסקנה כי קרן הפנסיה אינה תוכנית חיסכון אלא תכנית לרכישת זכויות פנסיוניות. הפרשות לקרן אינן הפקדות לקרן אלא רכישת צרור זכויות המניב הטבה בהתקיים תנאים מסוימים. הטבה זו נגזרת מהזכויות החוזיות שנרכשו עם התרומות והיא הכנסה חייבת במס. הפרשות העובד לחלק, למרות שמקורן בהכנסה חייבת במס, נחשבות לתשלומי עלות לרכישת זכויות אלה ואינן חייבות במס בעת קבלת ההטבה. בית הדין מציין כי הפרשות המעסיק הן הכנסות שאינן חייבות במס ומהוות תמריץ מס לעובדים להצטרף לתוכניות פנסיה. טענת המבקשים כי יש לבחון את מהותו הכלכלית של חלק העובד ולנטרל את עלותו נדחית. בית המשפט קובע כי התרומות הן רכישה של נכס שאינו בר-פחת – צרור זכויות שערכו יורד עם הזמן. התרת פחת תהיה חריגה מעקרונות פיסקליים והיא מיותרת שכן הפרשות חלק המעסיק, המהוות חלק גדול מסך ההפרשות, כבר פטורות ממס או נדחות. פטור זה מנטרל כל פגיעה פוטנציאלית מחוסר היכולת להכיר בעלות ההשקעה. כמו כן, שיעור המס הנמוך על ההטבות, ללא הטלת מס על 6,000 השקלים הראשונים, מאפשר בעקיפין פחת. גם טענותיהם החלופיות של המבקשים, המבוססות על אותו מושג פיסקלי, נדחות. בית המשפט קובע כי ההטבות הן הכנסה חייבת ודוחה את הבקשה. המבקשים נדרשים לכסות את הוצאות המשיב, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.