ע"א 2329/03

תקציר

המחלוקת בין נציג הבית המשותף לבין בעלי חנות בבניין נסובה סביב עלויות שיפוץ הרכוש המשותף. המפקח על רישום המקרקעין בנתניה קבע כי על המערערים, בהיותם בעלי חנויות, לשלם את חלקם בהוצאות השיפוץ, כמתחייב מחוק המקרקעין תשכ"ט-1969. על פי החוק, בעלי נכסים חייבים להשתתף באחזקתם וניהולם של נכסים משותפים בהתאם לאחזקותיהם במניות, אלא אם צוין אחרת בתקנון. על פסק דינו של המפקח הוגש ערעור, כאשר המערערים טענו כי השיפוצים היו מיותרים ומוגזמים. לטענתם, השיפוצים היו צריכים להיות מוגבלים בהיקפם, ולהתמקד רק באזורים הזקוקים לתיקון. עם זאת, בית המשפט מצא כי הממונה, ששמע את העדויות ובחן את הראיות, העדיף את גרסת התגובה ואת ההצדקה להיקף השיפוץ. המערערים לא הוכיחו כל טעות בשיקול דעתו של הממונה. בית המשפט ציין כי השיפוצים אכן נדרשו לצורך תחזוקת השטחים המשותפים בבניין וכי המשיבים פנו לייעוץ מקצועי ולשירותים אדריכליים, על מנת להבטיח כי ההוצאות הוצאו כראוי. בדחותו את הערעור, הורה בית המשפט למערערים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.