בש"פ 2201/15
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית משפט קמא להאריך את מעצרם של המערערים עד תום ההליך הפלילי. ההחלטה מוצדקת בקיומן של ראיות לכאורה הקושרות את המערערים לעבירות האלימות החמורות שבוצעו בנשק חם כמתואר בכתב האישום. הראיות, שאינן שנויות במחלוקת, כוללות עדויות של עדי ראייה ואת דבריו של אחמד, חבר קרוב של אחד המערערים, שהפליל את שני המערערים באירוע. למרות שהסנגור טען כי דבריו של אחמד אינם מהימנים, השופט קבע כי עדותו, יחד עם ראיות תומכות אחרות כגון דוחות פורנזיים וצילומי מצלמות אבטחה, היו בעלי פוטנציאל ראייתי מספיק כדי להצדיק את המשך מעצרם של המערערים. השופט הדגיש כי מהימנות ומשקל הראיות ייבחנו כראוי במהלך המשפט. נוכח חומרת העבירות, אישר השופט את החלטת בית משפט קמא כי אין מקום לחלופת מעצר. נמצא כי טענות המערערים, שהתמקדו בערעור על זיהויים כמבצעים, נוגעות בעיקר לסוגיות של מהימנות ומשקל ראיות, החורגות מתחום החלטת המעצר. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים יישארו במעצר עד לסיום משפטם.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2201/15 חזן לבאד זניד נ' מדינת ישראל, עליון (5.5.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.