סע"ש 66675-06-23

תקציר

פסק הדין דן בקווים המנחים והעקרונות המסדירים הבטחות מינהליות והשפעתן על מינויים ציבוריים, בפרט ביחס לעובד מדינה שפוטר מתפקידו. בית המשפט בוחן את הטענה כי המבקש, שהוא ממוצא אתיופי, נפל קורבן לאפליה גזעית ולהבטחה מנהלית שלא כובדה. נקבע כי משרתו של המבקש הייתה זמנית ופטורה מחובת מכרז פומבי. מהראיות שהוצגו, לרבות עדויות ותיעודים, עולה כי המבקש קיבל מידע על זמניות תפקידו במשרד העלייה והקליטה. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענת המבקש לאפליה גזעית, תוך הכרה בכנותם וברצונם הטוב של המעורבים בשילובם. עוד צוין כי השתלבותו של המבקש במקום העבודה לא צלחה, דבר שהמבקש מודה בו. כמו כן, בית הדין קובע כי הליך השימוע בעניין פיטורי המבקש התנהל כדין וכי המבקשת בחרה שלא למצות את זכויותיה במסגרת הליך זה. טענות נוספות שהעלה המבקש, לרבות טענות נגד משרד ראש הממשלה, נדונו אף הן ונמצאו חסרות בסיס. בסופו של דבר, הבקשה לצו מניעה זמני להשבת המבקש נדחית, והמבקש נדרש לשאת בהוצאות המדינה ובשכר הטרחה. ההחלטה מתקבלת בהיסוס, בהתחשב בקשיים העומדים בפני המבקש עקב פיטוריו, מה שמוביל לשכר טרחה מופחת של 2,500 ₪. כמו כן, בית המשפט מעניק למבקש תקופת תשלום של 30 יום, שלאחריה יצטברו הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין מסתיים בכך שניתנה אפשרות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום מיום הצגת ההחלטה לצדדים.