עע"מ 8260/07

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, אשר קיבל את בקשת המשיב להירשם כמתמחה בלשכת עורכי הדין בישראל. המשיב, ישראלי תושב מזרח ירושלים, סיים לימודי משפטים באוניברסיטה הערבית בביירות ועסק בעריכת דין ברשות הפלסטינית. לשכת עורכי הדין דחתה את בקשתו בנימוק שעבודתו בשטחים הפלסטיניים אינה יכולה להיחשב כעבודה בחו"ל. הם גם הטילו ספק באיכות השכלתו המשפטית וברמתו המקצועית. בית המשפט לעניינים מנהליים פסק לטובת המשיב, פירש את הדינים הרלוונטיים כפשוטם וקבע כי המשיב עמד בדרישות. לשכת עורכי הדין ערערה על החלטה זו מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי העתירה הוגשה באיחור של 11 חודשים, וכי למשיב היו בעבר שתי הזדמנויות להציג את עניינו בפני לשכת עורכי הדין, מבלי לערער על החלטותיהם. שנית, הם טענו כי יש לפרש את הדינים הנדונים כך שיכללו דרישת עלייה לישראל, שהמשיב לא מילא, בהיותו תושב קבע. בנוסף, הם הדגישו את חשיבות השמירה על רמתו המקצועית של המקצוע ואת האפשרות להיכנס להיכל הצדק ללא השכלה גבוהה. השופטים, השופט רובינשטיין, השופט דנציגר והשופטת פרוקצ'יה, הסכימו פה אחד על הצורך לפרש את החוקים הרלוונטיים באופן מכוון, כדי להבטיח את רמתו המקצועית של מקצוע עריכת הדין, וכי פרשנותם המילולית של החוקים אינה עולה בקנה אחד עם מטרתם המקורית. עם זאת, השופט רובינשטיין והשופט דנציגר דחו את ערעור לשכת עורכי הדין, תוך ציון נסיבות ספציפיות, ובהן מעמדו של המשיב כתושב קבע בירושלים, עבודתו כעורך דין ברשות הפלסטינית והכרתו כתובע שריעה בישראל. עוד ציינו, כי לשכת עורכי הדין יכלה להשתמש באמצעים אחרים כדי להעריך את כשירותו של המשיב לשמש כעורך דין, אך לא עשתה כן. זאת ועוד, המשיב עבר בחינות בדין הישראלי לאחר פסק דינו של בית משפט קמא. השופטת פרוקצ'יה, לעומת זאת, הסתייגה מהתוצאה האופרטיבית. היא הדגישה כי המשיב, בהיותו תושב ישראל, אינו נופל לקטגוריה הצרה של עורכי דין זרים שהחוק נועד להם, והכרה בבקשתו תהווה תקדים עבור ישראלים אחרים לעקוף את הדרישה להשכלה משפטית גבוהה. בסופו של דבר נדחה הערעור ברוב דעות, כאשר השופט רובינשטיין והשופט דנציגר היו בעד, והשופטת פרוקצ'יה התנגדה. המשיב היה רשאי להירשם כמתמחה, אך לשכת עורכי הדין לא הייתה מנועה מלדרוש ממנו לעמוד בתנאים נוספים להבטחת כשירותו אם יש להם עובדות אמיתיות לפי חוק הלשכה. כל שופט הביע את נימוקיו להחלטתו.