ה"פ 73/08

תקציר

התיק נסוב סביב עסקאות סותרות במקרקעין וזכויותיהם של רוכשים שלא רשמו הערת אזהרה על רכישתם. העותרים, שרכשו את הקרקע המדוברת בשנת 1976, מבקשים פסק דין הצהרתי, שיכיר בבעלותם החוקית בקרקע האמורה. כן ביקשו מבית המשפט להורות על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיב בשנת 1997 ולהכריז על מסמך שהוצג על ידי המשיב כמזויף. מנגד, טען המשיב כי תביעת העותרים התיישנה וכי התנהלותם הרשלנית ברישום זכויותיהם מונעת מהם לטעון לתביעות כלשהן במקרקעין. זאת ועוד, המשיב, שרכש את הקרקע בשנת 1999, טען כי רכש את הזכויות בתום לב ובתמורה יקרת ערך. בית המשפט הכיר בכך שבאופן עקרוני ידם של העותרים, כרוכשים קודמים, הייתה על העליונה. עם זאת, מכיוון שלא רשמו הערת אזהרה ולא נקטו כל פעולה כדי להביא את רכישתם לידיעת הציבור, הם איבדו את סדר העדיפויות שלהם. השופטת דחתה גם את טענות העותרים בדבר זיוף ייפוי הכוח של המשיב, וציינה כי לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע מטענת העותרים כי הם החזיקו בקרקע כבעלים, ומצא את עדויות עדיהם בלתי עקביות ובלתי משכנעות. בסופו של דבר, פסק השופט לטובת המשיב, הורה על מחיקת טענות העותרים ופסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.