עמ"נ 28493-07-23

תקציר

מדובר בבני זוג נשואים, האחד אזרח ישראלי והשני זר השוהה בישראל שלא כדין לאחר שניתן פסק דין המורה על יציאתה. הזרה הגישה בקשה להסדרת מעמד על בסיס נישואיה אך נדחתה על ידי משרד הפנים משום שלא עזבה את הארץ כפי שהורו לה. התיק הגיע לבית המשפט המחוזי לאחר שהמשרד עמד על החלטתו בעקבות ערעור פנימי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשרד וקבע כי יש לכבד פסקי דין, ולקבוע באופן כללי בנוהל המשרד מוצדקת. עם זאת, שופט הערעור פסק לטובת בני הזוג, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה למשרד לבחון מחדש את הבקשה, בהתחשב בזכותם של בני הזוג לחיי משפחה, קשיי הפרידה והיעדר מגבלת זמן לקבלת החלטות. עוד הנחתה השופטת את המשרד לשקול לתקן את נוהל התחולה הכללי, שאינו מפרט חריגים לכלל חובת היציאה מהארץ, ולכלול חריגים לנסיבות מיוחדות. השופט הדגיש כי על הגופים המנהליים להפעיל את שיקול דעתם כראוי ולשקול את כל הגורמים הרלוונטיים והנסיבות הפרטניות. המשרד חויב לשלם את שכר טרחתם של בני הזוג.