ת"א 1643/06

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים בגיל אחת עשרה, תבע את הנתבע על נזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. המחלוקת העיקרית נגעה לנזק נפשי, כאשר התובע טען כי סבל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PSTD) כתוצאה מכך. נערכו הערכות רפואיות למצבו של התובע, מינוי מומחה פסיכיאטרי על ידי בית המשפט קבע כי התובע אכן סובל מפוסט טראומה שנגרמה כתוצאה מהתאונה, וקבע נכות לצמיתות בשיעור של 15%. הערכות נוספות ועדויות מומחים הגיעו למסקנה כי התובע סבל גם מהפרעת אישיות גבולית, וכי מצב זה, יחד עם בעיות קשב וריכוז, היה הגורם העיקרי לנכותו הנפשית - שאינה קשורה לתאונה. המומחה העריך את הנכות הנפשית הכוללת של התובע בשיעור של 30%, וייחס 7.5% לפוסט טראומה שנגרמה כתוצאה מהתאונה. השופט קיבל את מסקנות המומחה והעריך את הנכות התפקודית הכוללת של התובע בשיעור של 50%, המיוחס לתאונה בשיעור של 12.5%. השופטת קבעה גם את כושר ההשתכרות של התובע, וחישב את ראשי הנזקים השונים להם זכאי התובע: כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, פנסיה, עזרה לזולת בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד. סך הפיצויים חושב לפי 196,695 שקל. בוצעו ניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע, ונקבע כי חלק מיתרת הפיצויים, השווה ל-25% מהנכות הנפשית המיוחסת לתאונה, יעוכב עד לקביעת הנכות הכללית היציבה של התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי. הסכום הסופי שישלם הנתבע לתובע, כולל ריבית והוצאות משפט, ייקבע לאחר חישוב סכום הניכוי; אם לא יישאר סכום לתשלום, התביעה תיחשב כאילו נדחתה.