תפ"ח 1150/06

תקציר

לאחר משפט ממושך, הנאשם נמצא לא אשם ברצח בכוונה תחילה אלא אשם בהריגה, החזקת סכין, שיבוש הליכי משפט ונהיגה ללא רישיון תקף. דעת הרוב של השופטים הרשיעה את הנאשם בדקירה למוות של אדם, עלי אל-וקילי, בעקבות עימות שבו ניהל הנאשם, תוך כדי נהיגה, ויכוח עם עאמר גנאים, עליו העידו ג'אבר ואיברהים אל-וקילי, שהיו באותו רכב עם המנוח. האירוע התרחש על רקע עניין של מה בכך, שכן הנאשם דרש מגנאים שלא לעבור ליד ביתו. המנוח הגיע למקום ודחף את הנאשם, שלאחר מכן שלף סכין מוסתרת ודקר את המנוח בחזהו וגרם למותו. השופטים דחו את גרסת הנאשם לאירועים ומצאו אותו אשם בהריגה בשל ספקות לגבי כוונתו להרוג. נסיבות המקרה, שהתאפיין באלימות קשה, הובילו את השופטים, הנשיאה רויטל יפה-כץ, השופטת ורדה מרוז והשופט אריאל ואגו, לגזור על הנאשם 18 שנות מאסר, תוך הדגשת הצורך להיאבק באלימות ולשים בראש סדר העדיפויות את קדושת חיי האדם. חומרת הפשע, יחד עם היעדר חרטה והתפשטות תרבות הסכינים, השפיעו על ההחלטה. דעת המיעוט, השופטת מרוז, צידדה בזיכוי מחמת הספק הסביר.