ת"א 19979-12-20

תקציר

בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע (הנתבע מס' 1) בבקשה לחייב את התובע להפקיד ערבות להוצאותיו אם התביעה תידחה. החלטה זו מתבססת על תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, המסמיכה את בית המשפט לדרוש מתובע לשאת בהוצאות הנתבע במקרה של דחיית התביעה. התקנה נועדה לאזן בין זכותו של התובע לגישה לצדק לבין זכותו של הנתבע להגנה מפני תביעות סרק והחזר הוצאות. על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של התובע ובמקום מגוריו, ולהעריך את הסבירות שתביעתו תתקבל. במקרה זה, קשייו הכלכליים של התובע ומגוריו ברשות הפלסטינית, יחד עם היעדר כל אינדיקציה לנכסים בתוך ישראל, מעלים חשש ליכולתו של הנתבע לגבות הוצאות. בנוסף, סיכויי הצלחת תביעת התובע אינם ברורים, במיוחד בשל הסיכון שהתביעה תכוסה בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכושר השתכרותו, דבר המשפיע על חישוב הנזק. בהתחשב בגורמים אלה, בית המשפט מחליט כי הכף נוטה לטובת קבלת הבקשה. לפיכך, נדרש התובע לשלם 5,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של הנתבעת מס' 1, על מנת להבטיח כי ההליך המשפטי יישאר נגיש. על התובע להפקיד ערבות זו בבית המשפט עד ליום 1.3.2023. החלטה זו נמסרה לצדדים על ידי המזכירות.