ע"א 45/79

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס למחלוקת על הפקעת נכסי מקרקעין על ידי חברת קדסטר מבעלים פרטיים לצורכי ציבור, ולקביעת סכום הפיצוי שישולם לבעלים. פסק הדין עוסק בשלוש שאלות עיקריות: הערכת הנכס, קביעת השטח שעליו יש לבסס את שווי הפיצוי וזכאות הבעלים להבדלי הצמדה. באשר להערכת שווי הנכס, העדיף בית המשפט את השיטה ההשוואתית, המבוססת על מכירות אחרונות של נכסים דומים באזור, על פני השיטה השיורית, בהינתן הסתמכותה של האחרונה על אומדנים בעלי משתנים לא ידועים. בית המשפט קבע את שווי הנכס המופקע על 89.05 לירות ישראליות למ"ר. בשאלת השטח שיש לשקול לפיצוי, קבע בית המשפט כי מאחר שהשווי נקבע בשיטה ההשוואתית, יש להתחשב בשטח הכולל ברוטו ללא הפחתות נוספות, שכן השיטה ההשוואתית כבר משקללת את שווי השוק של הקרקע על בסיס המכירות בפועל. באשר להבדלי ההצמדה, מצא בית המשפט כי הסכם ההפקעה בין הצדדים והחלטת ממשלה שהתקבלה לאחר מכן חייבו את המפקיע לשלם הפרשי הצמדה על סכום הפיצויים, למרות שיהוי הבעלים במילוי דרישות מסוימות. בית המשפט קבע כי הבעלים זכאים להפרשי הצמדה מספטמבר 1975, אך התשלום יעוכב עד שיעמדו בדרישות. לבסוף, בית המשפט הבהיר כי את הסכום ששילם המפקיר בגין הפיצוי יש לזקוף תחילה לחשבון הריבית ולאחר מכן לחשבון הקרן הצמוד. ערעור הבעלים התקבל בחלקו, ונפסק להם פיצוי על בסיס חלקם בנכס, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. המפקיע חויב לפצות את הבעלים על הוצאותיהם בערעור.