ת"פ 52527-01-21

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בעבירת האיומים כפי שהואשם. טענת הנתבע כי דבריו במהלך שיחה עם רופא בבית חולים היוו ביקורת על התנהלות בית החולים ולא איום על הרופא נדחתה על ידי השופט. עדותו של הרופא נמצאה קוהרנטית, עקבית וכנה, בעוד שגרסתו של הנאשם לא הייתה עקבית ולא אמינה. השופט ציין כי האיומים נאמרו במסגרת דיווח על אלימות כלפי אחותו הקטינה המאושפזת של הנאשם והיו קשורים ישירות למעורבותו של הרופא בכך. הביטויים המאיימים בהם השתמשה הנאשמת, כגון "משהו חמור מאוד עומד לקרות לך", נמצאו כאיומים ברורים וישירים שנועדו לזרוע פחד, ותחושות הפחד של הרופאה ניכרו בתגובתה המיידית ובפעולות שנקט הצוות הבכיר בבית החולים. בנוסף, היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה היה נוכח, שכן הנאשם צפה את האפשרות המאיימת של דבריו. ככלל, התביעה עמדה בהצלחה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והביאה להרשעת הנאשם לפי סעיף 192 לחוק העונשין.