רע"א 5059/22

תקציר

ניתוח משפטי: מדובר בבקשת רשות ערעור לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הקובעת מסגרת דיונית ספציפית לערעורים בערכאה שלישית. ניתן לסכם את העקרונות המרכזיים והחידושים המשפטיים הרלוונטיים להחלטה זו כדלקמן: 1. היקפה ותחולתה של תקנה 148א: - תקנה 148א מתארת את הקריטריונים הפרוצדורליים המאפשרים עיון בערעור בנסיבות חריגות, ומדגישה כי ערעורים מסוג זה מוגבלים למקרים המעוררים שאלות עקרוניות או סוגיות משפטיות משמעותיות מעבר לעובדות הספציפיות. התקנה נועדה למנוע ערעורים מיותרים או מכבידים שאינם תורמים להתפתחות המשפטית. 2. סמכות השיפוט ושיקול הדעת של בית המשפט: - בית המשפט מפעיל שיקול דעת על פי תקנה 148א כדי לקבוע אם ערעור עומד בקריטריונים לבדיקת "גלגול שלישי". סמכותו של בית המשפט מוגבלת לבחון אם התיק כרוך בעקרונות משפטיים רחבים יותר או במחלוקות עובדתיות קלות. - החלטה זו מאשרת כי בית המשפט ידחה בקשות רשות ערעור שאינן מציגות שאלות עקרוניות, כמו במקרה זה, כאשר הסוגיות נוגעות להחלטות עובדתיות ספציפיות של בית המשפט המחוזי ובית המשפט המחוזי. 3. עובדות המקרה וממצאים שיפוטיים: - החלטות בית המשפט קמא נעוצות בעובדות הספציפיות, ובראשן גיל הבגרות הקרב של הבת (18 שנים) ופסקי הדין הקודמים בנוגע להסדרי המגורים והמשמורת שלה, לרבות שהותה במעון. - בית המשפט מצא כי החלטות אלה מבוססות על שיקולים נכונים, הנתמכים בפסיקה הקיימת (המקרים המוזכרים: רע"ע 8294/21, בג"ץ 1505/22, בג"ץ 6681/20), מתוך הכרה בכך שהסדרי המשמורת והטיפול הם במסגרת המשפטית המסדירה את רווחת הנוער, וכי פסיקות קודמות מאשרות את חוקיותם. 4. עיקרון משפטי על התערבות בהחלטות מבוססות עובדות: - בית המשפט מדגיש כי התערבות בהחלטות עובדתיות, במיוחד אלה המתקבלות על ידי בתי משפט נמוכים יותר על קביעות עובדתיות מדויקות, אינה מועדפת בדרך כלל אלא אם כן מדובר בטעויות משפטיות ברורות או בשאלות עקרוניות. - ההחלטה מדגישה את החשיבות של כיבוד הממצאים העובדתיים של בית המשפט ושיקול הדעת המוענק בענייני משמורת ילדים ורווחתם, במיוחד כאשר הקפידו על סטנדרטים משפטיים ופסיקות קודמות. 5. השלכות פרוצדורליות ועלות: - בית המשפט מבהיר כי כאשר לא התבקשה תשובה לבקשה, לא נפסקות הוצאות, המשקפות יעילות פרוצדורלית והקפדה על הכללים המסדירים בקשות מסוג זה. חידושים ועקרונות משפטיים: - המקרה מדגים את גישתה הזהירה של הרשות השופטת לערעורים בערכאה שלישית, ומחזק את העיקרון שבתי המשפט לערעורים צריכים להגביל את עצמם לשאלות עקרוניות משפטיות, ולא להערכה עובדתית מחודשת. - הוא מאשר את החשיבות של פסיקות משפטיות קודמות ופסיקה מבוססת בהחלטות הנוגעות למשמורת ילדים ורווחתם, תוך הבטחת עקביות וכיבוד שיקול הדעת של בתי משפט נמוכים יותר. - המנגנון הפרוצדורלי המבוסס על רגולציה (תקנה 148א) משמש כמחסום בפני ערעורים חסרי ערעור, ומבטיח שרק מקרים עם סוגיות משפטיות משמעותיות יהיו כפופים לביקורת ערעור, ובכך מייעל את המשאבים השיפוטיים ומקדם את היציבות המשפטית. לסיכום, החלטה זו מדגישה את דבקותה של הרשות השופטת במסגרות פרוצדורליות שנועדו להגביל את התערבות הערעור בהחלטות עובדתיות ספציפיות, תוך הדגשת חשיבותן של שאלות עקרוניות, כיבוד שיקול הדעת של ערכאות נמוכות יותר, ותפקידה של פסיקה קודמת בעיצוב תוצאות משפטיות בענייני רווחת נוער ומשמורת.