בש"פ 7578/00

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שעניינו של מערער שהואשם בגרימת מוות ברשלנות, כמפורט בסעיף 304 לחוק העונשין ובסעיף 64 לפקודת התעבורה. המערער, נהג אוטובוס, היה מעורב בתאונה קטלנית בחודש מאי 2000 בערד, כאשר האוטובוס שלו פגע בהולכת רגל במעבר חצייה והביא למותה. בעקבות האירוע נשלל תחילה רישיון הנהיגה של המערער, אך עם הגשת כתב האישום ביקשה התביעה את המשך השעייתו עד לסיום המשפט. למרות שבית משפט השלום דחה בקשה זו, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וחייב את התליית הרישיון. בערעור אישר בית המשפט העליון פסק דין זה, בהתאם לנימוקיה המפורטים של השופטת שרה דברת. הראיות הראו כי המערער, בעת שבדק את התנועה המתקרבת, לא עצר או האט כראוי, וכתוצאה מכך ההתנגשות. ההגנה טענה כי מדובר ברשלנות מינורית, בעוד שהתביעה סיווגה אותה כחמורה בקלות דעת. כך או כך, נקבע כי המערערת ביצעה מעשה פסול בכך שלא נכנעה במעבר החצייה, שהיה באופן מסורתי נחלתו של הולך הרגל, אלא אם כן מעשיו הפתאומיים והבלתי צפויים של הולך הרגל פוטרים את הנהג מאחריות. על אף שהמנוחה דיברה בטלפון שלה בעת המעבר, דבר שעלול היה להיות מעורב ברשלנות תורמת, אין בכך כדי לפטור את המערער. בנוסף, עברו של המערער ב-39 עבירות תעבורה בעבר, לרבות עבירות חמורות כמו נסיעה באור אדום ועקיפה לא בטיחותית, הצדיק עוד יותר את הצורך בפסילת הרישיון, תוך מתן עדיפות לשלום הציבור על פני מצוקתו האישית של המערער. לפיכך, הערעור נדחה.