ע"ע 15157-09-22

תקציר

לחברה ולעובד הייתה מחלוקת בנוגע להתחייבויות חוזיות בנוגע לגמול שעות נוספות, תקופת הודעה מוקדמת, מפרטי שכר והטבות העסקה אחרות. החברה טענה כי טענות העובד הן הרחבה של טענות קודמות וכי פסק הדין של בית הדין האזורי, שצידד במידה רבה בעובד, הכיל טעויות עובדתיות. מנגד, טען העובד כי פסק הדין לא העניק לו פיצוי מספק בתחומים מסוימים. ערכאת הערעור דחתה את מרבית טענות החברה, ולא מצאה עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי, במיוחד בכל הנוגע לקביעות עובדתיות. החברה חויבה בתשלום גמול שעות נוספות, גמול לתקופת הודעה מוקדמת וקצבאות שונות כפי שנפסק על ידי בית הדין האזורי. עם זאת, בית הדין לערעורים קיבל חלקית את ערעורו של העובד, פסק לו גמול שעות נוספות ושינה את המועדים מהם יחושבו הפרשי הריבית וההצמדה, למעט התקופה הקשורה לתקופת ההודעה המוקדמת, שנותרה ללא שינוי. עוד הבהיר בית המשפט כי בוטלה חובת החברה לשלם דמי חגים בתקופה השנייה. כל צד היה אחראי להוצאות הערעור שלו. בסיכומו של דבר, ערעורו של העובד נדחה בחלקו והתקבל בחלקו, בעוד ערעור החברה נדחה ברובו.