בע"מ 786/18

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה מורכב של אימוץ פוטנציאלי של ילדה בת ארבע, שכשירותה ההורית של אמו מוטלת בספק בשל התנהגותה ומצבה. בית המשפט לענייני משפחה הכריז תחילה על הילד כבר-אימוץ, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו. היועץ המשפטי לממשלה ובית המרקחת שמונה לילד ערערו על פסק דין זה, בטענה כי האם נעדרת את היכולת ההורית לטפל בילד. בית המשפט העליון, בדעת רוב, מסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקובע כי חוות דעת המומחה שהוצגה הייתה פגומה ולא בחנה במידה מספקת את כשירותה ההורית של האם. עם זאת, דעת הרוב מכירה גם בצורך בחוות דעת מומחה מקיפה ועדכנית לצורך קבלת החלטה מושכלת ומפנה לשם כך את התיק חזרה לבית המשפט המחוזי. החלטה זו מתקבלת לטובת הילד, במטרה להסיר את חוסר הוודאות סביב כשירותה של האם ולספק נתיב ברור קדימה. דעת המיעוט חולקת על כך, וסבורה כי חוות דעת המומחה הקיימת מספיקה וכי קבלת חוות דעת שנייה תאריך את ההליכים שלא לצורך. פסק הדין מדגיש את הקושי בתיקים הקשורים לדיני אימוץ ואת חשיבות ההקפדה על הליכים משפטיים. על המדינה ובתי המשפט לפעול על פי אמות המידה המחמירות הקבועות בחוק האימוץ לפני שלילת זכויות ההורים. השעון המתקתק על חייו והתפתחותו של הילד מדגיש את דחיפות העניין, אך הרוב סבור כי בדיקה מעמיקה כעת תוביל לעתיד יציב יותר לילד.