ע"ע 51279-03-19

תקציר

בפסק דין מקיף זה דחה בית הדין לעבודה ערעור שעסק בטענות להתעמרות במקום העבודה ולטעויות ברישום הוותק של מציל המועסק בעירייה. טענותיה של המערערת נסובו בעיקר סביב סכסוכים עם הממונה, תמיר, בטענה להתנכלות ולצעדים משמעתיים שמקורם ביחסי עבודה לא תקינים. בית המשפט אישר את ממצאי בית הדין האזורי וקבע כי אין די ראיות להוכחת הטרדה באופן אובייקטיבי למרות הכרה בחשדנות הדדית ובסכסוכים אישיים. צוין כי בעוד שאירועים ספציפיים העלו שאלות, הם היו שזורים באיבה אישית ולא בהתעללות ניהולית. בסוגיית הוותק לא מצא בית המשפט כל טעות בחישובי העירייה, והדגיש כי כל הטענות בדבר רישום וותק שגוי לא הוכחו כראוי והתעכבו משמעותית בהעלאתן. גם טענותיו של המערער כי חישובים שגויים של הוותק ועיכובים בקביעות השפיעו לרעה על התקדמותו בקריירה היו חסרות בסיס ומיושנות. בנוסף, התייחס בית המשפט לחשש רחב יותר מפני ניגודי עניינים פוטנציאליים בין תפקידי פיקוח ואיגוד העובדים של תמיר, והציע כי הרשויות הרלוונטיות יבחנו זאת כדי להבטיח ייצוג הולם לכלל העובדים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את חוסר המעש של העירייה בפתרון סכסוכים פנימיים מתמשכים, ודחק בפקידי העירייה ליצור סביבות עבודה טובות יותר כדי למנוע סכסוכים נוספים ובזבוז משאבים. בסופו של דבר, הערעור נדחה ללא הוצאות, תוך הכרה בטענות המערערת כאמיתיות אך לא מוכחות, תוך המלצה כי האיגוד והעירייה יטפלו בסוגיות היסוד לטובת כל הצדדים המעורבים.