בר"ע 59066-01-23

תקציר

בית הדין המחוזי דחה את ערעורו של המערער בעניין כושר עבודתו וליקויו הרפואיים, וקבע כי לא נפלו טעויות משפטיות המחייבות התערבות בהחלטת הוועדה. הוועדה בחנה את גילו, ניסיונו התעסוקתי והליקויים הרפואיים של המערער, לרבות פניות מרופא המוסד ומקצין שיקום. מהממצאים עלה כי המערער מתאים לעבוד בתפקידו הנוכחי, אם כי בשינויים כגון עבודה בישיבה ללא חשיפה לכימיקלים. המערער טען כי מגבלותיו הרפואיות לא נלקחו בחשבון במלואן, בפרט בכל הנוגע לאופי ושעות העבודה. עם זאת, בית הדין מצא כי הוועדה בחנה את כל המסמכים הדרושים, לרבות חוות דעת רפואיות שקבעו כי המערער שמר על למעלה מ-50% מכושר עבודתו. טענותיו של המערער בדבר אי-התאמות אפשריות בהערכות פסיכיאטריות ובהקצאות משרות נדחו מאחר שלא נתמכו כראוי במסמכים שהוגשו. בנוסף, ציין בית המשפט כי החלטות קרן הפנסיה וחוות דעת רפואיות ספציפיות בעניין נכות חלקית לצמיתות אינן מחייבות מבחינה משפטית את הוועדה. בית המשפט אישר, כי נוכח חומר הראיות, המערער כשיר להמשיך בעיסוקו הנוכחי או בתפקידים מתאימים אחרים, ולפיכך דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי אין צורך לפסוק הוצאות.