ע"א 4446/90

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בשתי תביעות מאוחדות לפיצויים בגין תאונת דרכים. חברת הבטוחות, שהייתה המשיבה בתיק, ערערה על פסק הדין אך ציינה רק את י.ב. כמשיבה בערעור, מה שהוביל לבקשה לפטור אותם ממסירת העתק הודעת הערעור לש.ב., משיבה שותפה בתיק המקורי. בית המשפט קבע כי המערערת ניסתה להכשיל את האפשרויות המשפטיות של ש.ב., ועל כן דחה את ההחלטה שלא להגיש לש.ב. את הודעת הערעור. הדבר איפשר לש.ב. לממש את זכותו להגיש ערעור שכנגד, תוך הדגשה כי אין להשתמש בכלל 412(ב) כדי לחסום את גישתה של האופוזיציה לצדק. כן הורה בית המשפט למערערת לכסות את הוצאות המשיבים, בסך של .500 ₪. יש לציין כי פסק הדין לא קבע את זכאותו של ש.ב. להגיש ערעור שכנגד, והותיר שאלה זו להתדיינות עתידית פוטנציאלית. ההחלטה הדגישה את החשיבות לאפשר לכל הצדדים המעורבים בערכאה הקודמת לקבל את יומם בבית המשפט, גם אם המערער אינו מבקש סעד נגדם, תוך הבטחת הגנה על הזכויות הפרוצדורליות.