פש"ר 6417/09

תקציר

בית המשפט החליט כי את החובות שצבר החייב יש לייחס לחברה, נועם חן הולס בע"מ. ההחלטה מתבססת על ראיות רבות המוכיחות התנהלות מרמה של החייב. החייב פעל במשך שנים כדי לשמור על השליטה באולם האירועים, והותיר רבים מנושיו ללא תשלום. לשם כך הקים רשת של חברות בע"מ, ורשם אותן על שם מקורביו. בית המשפט מצא כי חברות אלה היו מראית עין בלבד והחייב נותר בעל השליטה והבעלים של האולם לאורך כל תקופה זו. החייב הכחיש כל קשר להיכל, אך טענותיו הופרכו על ידי הודאותיו הקודמות בהליכים משפטיים וראיות תיעודיות. בנוסף, בית המשפט מצא כי אשתו של החייב, קלה, הייתה מעורבת מאוד בעסק וניהלה את כספיו, דבר המעיד על בעלותו של החייב. בית המשפט שקל גם את עדויות העובדים ומקורביו שאישרו כי החייב היה הבעלים והמנהל של האולם. המנהל המיוחד הציג ראיות משכנעות לאותות מרמה, לרבות חדלות פירעון, עסקאות סודיות ושמירת החזקה, והעביר את נטל ההוכחה אל החייב. בית המשפט הגיע למסקנה כי צודק ונכון לייחס את התחייבויות החברה לחייב, במיוחד לאור הרחבת סמכויותיו של בית המשפט לפי פקודת פשיטת הרגל וחוק החברות. ככזה, המנהל המיוחד רשאי להשתמש בנכסי החברה לפירעון חובות החייב. כמו כן, חויבו המשיבים – החייב ומקורביו – בתשלום הוצאות ושכר טרחת המנהל המיוחד בסך 10,000 ₪.