עמ"ה 1110/01

תקציר

הערעור שואל האם המערערת, רשות מוניציפלית הפועלת באיו"ש, חייבת בתשלום "מס שכר" לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975 בגין שנות המס 1994-1998. המערערת טוענת כי היא אינה אזרחית ישראלית או תושבת ישראלית ועל כן יש לפטור אותה ממס. עוד נטען כי גם אם היא חייבת במס, היא לא צריכה לחול על עובדיה הפלסטינים. בית המשפט מוצא כי טענות המערער אינן נתמכות. היא קובעת כי המערער הוא "אזרח ישראלי" כהגדרתו בחוק משום שהוא נשלט על ידי מפקד האזור או מי מטעמו, ומועצתו ותושביו הם כולם "אזרחים ישראלים". בנוסף, בית המשפט קובע כי מס שכר אינו מס על שכר אלא מס על הערך המוסף של המוסד, ולכן זהות העובדים אינה רלוונטית. המס מהווה שיקול לאספקת תשתיות ושירותים על ידי המדינה, ופעילותה ותושביה של המערערת נהנים מכך במידה ניכרת. לפיכך, הערעור נדחה. המערערת נדרשת לכסות את הוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 40,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.