ת"א 1922/08

תקציר

התובעים והנתבעים היו שותפים במסעדה בשם הסילון, אשר נוהלה באמצעות הנתבעת הסילון בע"מ. בשנת 2004 פרץ ביניהם סכסוך שהוביל להסכם שהעביר את זכויות הניהול לנתבעים. התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את ההסכם ולכן ביטלו את האופציה בשנת 2007. בעקבות זאת, קיימו הנאשמים לכאורה ישיבת דירקטוריון שלא כדין והחליטו למכור את נכס המסעדה ולפצל את מניות החברה. התובעים הגישו תביעה להוראות אופרטיביות שונות ולתשלומים כספיים מהנתבעים. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, בטענה כי התובעים הפרו את ההסכם ופירט רכיבים כספיים שיש לפצות עליהם. התובעים ביקשו צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים להיפטר ממניותיהם או מרכושם, וכן צו שיחייב את הנתבעים להפקיד ערבות להחזר הוצאות התובעים, אם יזכו בתביעה. הנתבעים טענו כי בקשת התובעים לצו מניעה זמני אינה מוצדקת, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעים. עוד טענו כי החברה חדלת פירעון וכי דרישת ערבות תפגע ביכולתם לפרוע את חובותיהם. בית המשפט דחה את בקשת התובעים לסעד זמני, והסכים עם הנתבעים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעת הסילון בע"מ להעמיד ערבות בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות התובעים, בשל מצבה הכלכלי הרעוע של החברה. ההחלטה ניתנה לטובת התובעים, והוצאות הבקשות יישקלו בפסק הדין הסופי.