תלה"מ 14946-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי ותמצית של פסק הדין בשפה המשפטית המקובלת (Caselaw Language), תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחדשנות הפסיקתית: ### **תקציר פסק הדין: תלה"מ 14946-10-25 י.ש.ט נ' מ.ש.ט** **בית המשפט:** לענייני משפחה באשדוד **כבוד השופטת:** הילה אוחיון גליקסמן **תאריך פסק הדין:** 16 במרץ 2026 --- #### **א. סוגיית הליבה המשפטית** התנגשות בין זכויות וחובות הורים כאפוטרופוסים טבעיים לבין הזכות לפרטיות של קטינים בעידן הדיגיטלי. השאלה המשפטית שעמדה להכרעה: האם פרסום תמונות וסרטונים של קטינים ברשתות חברתיות על ידי הורה (בפרט כאשר ההורה הוא "משפיען רשת") מהווה "החלטה עקרונית" המחייבת הסכמת שני ההורים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, או שמא מדובר ב"פעולה שגרתית" הנגזרת מזכות ההחזקה של ההורה. #### **ב. העקרונות המשפטיים והתשתית הנורמטיבית** 1. **חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962:** בית המשפט נסמך על סעיפים 14-15 (חובת ההורים לדאוג לצורכי הקטין) וסעיפים 18-19 (חובת ההסכמה בין הורים והכרעת בית המשפט בהיעדר הסכמה). 2. **הבחנה בין החלטות עקרוניות לשגרתיות:** בהתבסס על הלכת **ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני**, בית המשפט מאבחן בין נושאים ליבתיים (חינוך, בריאות, מקום מגורים) המחייבים שיתוף פעולה מלא, לבין החלטות טפלות או אינהרנטיות למשמורת/זמני שהות, שבהן נתון להורה שיקול דעת עצמאי. 3. **עקרון "טובת הילד" כשיקול על:** בחינת ההשפעה ארוכת הטווח של התיעוד הדיגיטלי על דימוי הקטין, פרטיותו וביטחונו האישי. #### **ג. החדשנות המשפטית: "סטנדרט הפרסום בעידן הדיגיטלי"** פסק הדין מציג גישה מודרנית ומאוזנת להתנהלות הורים ברשתות החברתיות: * **נורמליזציה של השיתוף הדיגיטלי:** בית המשפט קובע כי בעידן הנוכחי, שיתוף חוויות משפחתיות ברשת הוא תופעה רווחת המהווה חלק ממימוש חופש הביטוי של ההורה ומיצירת תיעוד דיגיטלי עבור הקטין. לפיכך, **ככלל, פרסום תמונות יומיומיות ושגרתיות אינו מהווה "החלטה עקרונית" המחייבת הסכמה מראש של ההורה האחר.** * **מבחן ההתנהלות הקודמת:** בית המשפט מייחס משקל מכריע לאורח החיים של התא המשפחתי טרם הפירוד. אם הפרסום היה מקובל ומוסכם (אפילו מכללא) במהלך החיים המשותפים, התנגדות פתאומית לאחר הפירוד עשויה להיתפס כניסיון ניגוח טקטי ולא כדאגה כנה לטובת הקטין. * **הגבלת ה"חשיפה העסקית":** בית המשפט מכיר בזכותה של אם שהיא "משפיענית רשת" להמשיך בעיסוקה, אך מציב "קווים אדומים" המגנים על כבוד הקטין. #### **ד. הכרעה אופרטיבית וקביעת "קווים אדומים"** בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה גורף, אך קבע איסורים ספציפיים המהווים רשימת "אל תעשה" להורים ברשתות: 1. **איסור חשיפה אינטימית:** חל איסור מוחלט על פרסום תכנים בסיטואציות חושפניות, פרובוקטיביות או בעירום (כולל בגדי ים), בשל הפגיעה הבלתי מידתית בפרטיות והסיכון הביטחוני. 2. **איסור עירוב בקונפליקט:** חל איסור על פרסום תכנים המערבים את הקטינים בהליכים המשפטיים או פוגעים בדמות ההורה האחר. 3. **מנגנון הכרעה דינמי:** חדשנות פרוצדורלית באמצעות הסמכת **מתאם הורי** (לפי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות) להכריע במחלוקות עתידיות לגבי פרסומים ספציפיים, ובכך להוציא את ניהול הפיד החברתי מאולם בית המשפט לזירה טיפולית-תיאומית. #### **ה. סיכום** פסק הדין מאזן בין זכות ההורה לחופש ביטוי ועיסוק לבין זכות הקטין לפרטיות. הוא קובע כי הרשת החברתית היא חלק בלתי נפרד ממרחב החיים המודרני, ולכן אין לאסור פרסום באופן גורף, אלא יש להפעיל "פיקוח הורי סביר" המונע פגיעה בכבוד הקטין ובפרטיותו, תוך הבחנה בין שיתוף משפחתי לגיטימי לבין ניצול לרעה של המרחב הדיגיטלי במסגרת סכסוך גירושין.