ע"פ 200/10

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות המערער לפסילת שופט על יסוד שתי נקודות מרכזיות. ראשית, טענת המערער כי חשיפת בית המשפט לסיקור עיתונאי חד-צדדי בעניינו מהווה ניגוד עניינים אינה ראויה. חשיפתו של השופט למידע ציבורי, לרבות סיקור תקשורתי, אינה מצדיקה את פסילת השופט, מה גם שהכתבות המדוברות כלל לא זכו להתייחסות בהליך. במקום זאת, חזקת המקצועיות בקרב שופטים מרמזת כי הם יכולים להפריד בין ידע חיצוני לבין העניינים הנדונים. שנית, גם טענת המערערת בדבר החלטות פרוצדורליות שניתנו על ידי בית המשפט נדחית. הלכה פסוקה היא כי החלטות פרוצדורליות, כגון קביעת מועדי תשובות לכתבי אישום או ניהול סדר השימועים, אינן עילה לפסילה. יכולתו של השופט לנהל הליכים אובייקטיביים ומקצועיים נותרת בעינה. בשל הימנעותו של המערער מלהביא ראיות ממשיות לפסילה, הערעור נדחה. קביעה זו מבוססת על עקרון החשש הממשי מפני משוא פנים כמתחייב מסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, בהנחה של מקצועיות השופטים ונטל ההוכחה המוטל על המערער לסתור חזקה זו.