ת"א 18252-01-18

תקציר

השופט מקבל במידה רבה את טענות התובעים בסכסוך מכר דירה זה. הם קובעים כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן בכך שלא גילו בעיות רטיבות קשות בדירה. הנתבעים הטעו את התובעים לגבי היקף ועיתוי הרטיבות הקודמת, תוך ניסיון אקטיבי להסתיר את חומרת הבעיה. הפרה זו של חובת תום הלב מצדיקה פיצויים. התובעים אינם זכאים לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר, שכן הצהרות הנתבעים בהסכם לא היוו הפרה יסודית. הראיות אינן מאשרות את קיומה של רטיבות בעת המכירה או כי הנתבעים היו מודעים לבעיות קיימות בניגוד להצהרותיהם. עם זאת, השופט פוסק לתובעים פיצויים לא ממוניים בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם כתוצאה מהתנהלות הנתבעים. עוגמת הנפש נבעה מבעיות רטיבות משמעותיות שהשפיעו על חיי התובעים. למרות שהאחריות העיקרית עשויה להיות מוטלת על צד אחר, הנתבעים אחראים גם לכך שהעמידו את התובעים במצב זה באמצעות מעשיהם המטעים. בנוסף, הנתבעים יפצו את התובעים בשכר טרחה יחסי, ויכסו את הוצאותיהם ושכר טרחת עורכי דינם בסך 10,000 ₪. לתובעים מוקנית גם זכות ערעור כדין, ופסק הדין יימסר לשני הצדדים.