עת"מ 59456-03-11

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה לגופה ביחס לוועדה המשותפת ונגד התאגיד בשל היעדר סמכות עניינית. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לדון בתיק ככל שהוא נוגע לתאגיד, שכן האחרון אינו מופיע בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך, לא התקיימו שני התנאים לקביעת סמכות שיפוט. גם טענתה העיקרית של העותרת בדבר היעדר סמכותה של הוועדה המשותפת להתנות את היתר הבנייה בתשלומי היטל נדחתה, שכן בית המשפט אישר כי התניה זו היא כדין לפי סעיף 145(ד) לחוק התכנון והבניה. כמו כן, בית המשפט אישר את החלטת הוועדה לדחות את בקשת העותרת להסתפק בהפקדת ערבות במקום בתשלום ההיטלים, שכן אין הוראה חוקית התומכת באפשרות זו בהקשר זה. עוד הודגש בפסק הדין כי העותר לא הוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהנוהג הרגיל. לבסוף, מצא בית המשפט כי טענות העותרת כנגד החוב עצמו אינן נתמכות ואינן קשורות לתשתיות המים, והדגיש כי הפורום המתאים לטיפול בטענות אלה הוא במקום אחר. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך 8,000 ₪ כל אחת.