ע"א 5018/21

תקציר

פסק הדין משנת 2013 כלל שלושה מרכיבים הנוגעים לשתי חלקות קרקע שונות. לגבי מגרש 4 פסק בית המשפט לטובת המשיבים, בקובעו כי הנתבעים לא הוכיחו את זכויותיהם בנכס. חלק זה של פסק הדין היה סופי ולא ניתן היה לערער עליו. שני המרכיבים האחרים נגעו לחלקה 3, כאשר בית המשפט החליט כי הן למשיבים והן למשפחת המערער היו זכויות בנכס, והותיר את החלוקה הפנימית של זכויות אלה להסדרה בבית המשפט לענייני משפחה. גם החלטה זו הייתה סופית ולא ניתן היה לערער עליה כיוון שכבר הוחלט עליה. הרכיב השלישי בהחלטה משנת 2013 התייחס לאופי הזכויות בחלקה 3, שבית המשפט החליט כי ייקבע במועד מאוחר יותר. מאחר שהיבט זה נותר פתוח, הייתה למערערת זכות לערער על רכיב זה, אך לא על השניים האחרים. ההחלטה משנת 2016, אשר דחתה את בקשת המערער לבטל את פסק הדין משנת 2013, נחשבת להחלטה נפרדת וניתן גם לערער עליה, למרות מצבה הכלכלי של המערערת. השופט הפחית את סכום האגרה ל-1,500 ₪ והעמיד את הערבות על 15,000 ₪, אותם על המערער לשלם עד ליום 28.12.2021, או להסתכן במחיקת תביעתו.