ת"ק 48333-12-21

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד המועצה המקומית הנתבעת, בטענה להתעמרות מתמשכת ולמצוקה נפשית שנגרמה על ידי צוות המועצה והנהלתה. התובע, שעבר לאילת בשל ההתנכלות הנטענת, חלק על תשלום ארנונה עבור נכס בו התגוררה אשתו בשטח המועצה. התובע טען כי אין הוא צריך להיות חייב במיסים שכן הוא אינו מתגורר בנכס ועדכן את כתובתו במשרד הפנים. עם זאת, נציג המועצה הנתבעת טען כי התובע, כבעל הנכס, חויב כראוי על פי החוק. השופטת דחתה את התביעה, בקובעה כי התובע לא הביא ראיות לכך שאין לחייב אותו בארנונה. כבעלים של הנכס, וללא הוכחה להעברת בעלות, נותרה התובעת אחראית למיסים. יתר על כן, השופט לא שוכנע כי הנתבע גרם לתובע עוגמת נפש או פגיעה בשמו הטוב, ועל כך תבע פיצויים. בהיעדר עילה משפטית שתתמוך בטענות התובע, הורה השופט על מחיקת התביעה. התובע לא הצליח להביא ראיות מספיקות כדי לעמוד בנטל ההוכחה, והותיר את השופט לא משוכנע בנזק ובמצוקה הנטענים. פסק הדין היטיב עם הנתבעת, והתובעים חויבו בהוצאות משפט. על ההחלטה ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.