עש"מ 10970/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ערעור של מדינת ישראל על פסק דין משמעתי הנוגע לעובד מדינה המועסק על ידי משרד החינוך. המשיב, מורה בעל ותק רב, הורשע בעבירות משמעת לאחר שקיבל תואר אקדמי במרמה. היא הגישה מאמרים רבים, כולל תזה, שנכתבו על ידי אדם אחר, והציגה אותם כעבודתה שלה. בית הדין המשמעתי שדן בתיק בתחילה הטיל עליה נזיפה חמורה, החרמת משכורתה הקבועה, הורדה בדרגה למשך שנה וחצי ואפשרות לפיצוי כספי. המדינה טענה כי אופי מעשיה של המשיבה מצדיק את פיטוריה וביקשה להחמיר את חומרת אמצעי המשמעת. בתוך כך, הדגיש בא כוחה של המשיבה את תכונותיה החיוביות, לרבות הערכתה המקצועית, מסירותה לעבודתה ונסיבותיה האישיות והמשפחתיות הקשות, וביקש מבית המשפט להקל עמה. ערכאת הערעור קבעה כי מעשיו של המשיב אכן פגעו באמון הציבור בעובדי המדינה ובמערכת החינוך. קבלת תואר אקדמי באמצעות גניבה ספרותית והטעיה, במיוחד עבור מחנך שתפקידו להנחיל ערכים מוסריים לתלמידים, היא הפרה חמורה של נורמות ההגינות ותום הלב. בית המשפט ציין כי המשיבה נקנסה בעבר בגין הגשת עבודות במרמה ולא למדה את הלקח, בהמשך לנוהג פסול זה. עם זאת, בית המשפט התחשב גם בתכונותיה החיוביות של המשיבה, לרבות הצלחתה בעבודה ונסיבותיה המשפחתיות, והגיע למסקנה כי פיטוריה משירות המדינה היו מוצדקים, אך תקופת פסילה של שנתיים הייתה מידתית יותר. לפיכך התקבל הערעור, פסק הדין הקודם בוטל, ונגזרו על המשיב נזיפה חמורה, פיטורים מיידיים ופסילה של שנתיים משירות המדינה.