ת"א 36146-06-18

תקציר

השופט דחה את הבקשה לתיקון פסק הדין בתביעה, שהורתה על תשלום שכר טרחת עורך דין בשיעור נקוב. השופטת הסבירה כי התביעה מבוססת על חוק הנכים, ולכן שכר הטרחה אינו מוגבל בחוק פיצויי תאונות; לפיכך, פסק הדין היה נכון. למרות שאין אחידות בקביעת שכר טרחה במקרים דומים, הם נפסקים בדרך כלל ללא התייחסות לחוק הליטיגציה. השופט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין מקרה דומה של בית המשפט העליון (אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל) בשל הבדלים בעובדות ובתקנות החלות. מאחר שלא הוצג הסכם שכר טרחה, ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה, פירטה השופטת את השיקולים לקביעת שכר טרחה, הכוללים את שווי הסעד, מורכבות התיק והמשאבים שהושקעו. בהתחשב באופי ההליך ובסוגיה המשפטית הראויה לשבח של המשיב, השופט היה קובע את שכר הטרחה על סך 60,000 ₪, אך מאחר שטעות זו אינה ניתנת לתיקון לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, הבקשה נדחתה. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, וכל צד היה אחראי להוצאותיהם.