רע"א 5585/05

תקציר

מדובר בבני זוג שהיו מעורבים בשתי תאונות דרכים רצופות, שהשנייה בהן הייתה קטלנית לבעל, פרופ' קלמן יעקב מן. המשיבה, הגב' בלומה מן, פנתה לבית משפט השלום בירושלים בבקשה לקבל פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקים שנגרמו לה בשתי התאונות וכן תלותה בפרופ' מן לאחר מותו. המבקשים הם חברות הביטוח שביטחו את רכבם של בני הזוג בעת התאונה הקטלנית. בית משפט השלום פסק לטובת המשיבה ופסק לה פיצויים בסך 2,983,000 ש"ח, עליהם ערערו המבקשות לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים וקיבל את ערעורם הנגדי של המשיבים, תוך התאמת פסק הבוררות לסך של 3,050,000 ש"ח. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון, אשר נעתר אף הוא לבקשת המשיבים למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. פסק דינו של בית המשפט העליון התמקד בשתי סוגיות עיקריות: חישוב הפיצויים בגין אובדן זכותו של המשיב לחלק מהפנסיה של פרופ' מן, וגבולות סמכותו המהותית של בית משפט השלום בעניין תשלומי הריבית. בסוגיה הראשונה קבע בית הדין כי יש לראות את סכום הפנסיה החודשי כשווה ערך לשכרו של העובד לאחר פרישתו ואין להגבילו בתקרה הקבועה בסעיף 4(א)(1) לחוק הפיצויים בגין הפסדי השתכרות. גישה זו, טען בית הדין, משקפת טוב יותר את מציאות המצב ונמנעת מיצירת הבחנות מלאכותיות בין עובדים לגמלאים, או בין הגמלאים לבין עצמם. באשר לסמכותו של בית משפט השלום, הסכים בית המשפט עם המבקשים כי הערכאה הנמוכה יותר כללה בטעות תשלומי ריבית בעת חישוב גבול השיפוט. לטענת בית המשפט, סמכותו של בית משפט השלום לפסוק ריבית מוגבלת לפיצויי עבר, ולא ניתן להשתמש בה כדי להרחיב את סמכותו. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי יש להעריך את סמכותו של בית משפט השלום על פי שווי התביעה במועד הגשתה, אשר עשוי להשתנות במהלך המשפט עקב הצמדה למדד או שערוך. לפיכך, יש לחשב את מגבלת השיפוט על ידי הוספת הפרשי הצמדה לסכום התקרה הסטטוטורית מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין. במקרה הנוכחי, הדבר הביא להגבלת סמכות שיפוט של 2,954,740 IL, כלומר פסק דינו של בית משפט השלום חרג מסמכותו. בהתאם לכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור והתאים את סכום הפיצוי שנפסק למשיב לסך של 2,954,740 ₪ נכון למועד פסק דינו של בית משפט השלום. השופט גרוניס והשופטת ארבל הסכימו עם פסק הדין.