רע"ב 5687/95

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרונות הצדק וביטחון הציבור במסגרת ערעור על הרשעה בעבירות מין חמורות. * **ביטחון הציבור כשיקול ראשון במעלה:** בית המשפט מכיר בלגיטימיות של סירוב הרשויות להעניק חופשה על סמך הערכת הסכנה הפוטנציאלית של המבקש לציבור. זה עולה בקנה אחד עם עיקרון משפטי בסיסי שבו הצורך להגן על החברה יכול לגבור על בקשתו של אדם, גם במהלך הליך ערעור מתמשך. חוסר היכולת להעריך סכנה זו בהיעדר הודאה מוצג כגורם הקריטי, ולא הכחשת האישומים על ידי המבקש. * **הזכות לשמור על הגנה:** הניתוח מכיר בזכותו הבסיסית של המבקש להכחיש את האישומים ולשמור על ערעורו. הוא מכיר בקונפליקט הפוטנציאלי שהודאה עלולה ליצור עם הערעור המתמשך שלו, ועלול לערער אותו. בית המשפט גם נותן תוקף לחשש כי מתן רשות ללא הודאה עלול ללחוץ במשתמע על המערער לנטוש את ערעורו להבטחת שחרורו, ובכך לפגוע בזכותו להליך ערעור הוגן. * **איזון בין זכויות לאינטרס הציבורי:** בית המשפט מפגין חידוש משפטי בכך שהוא מציע פתרון חלופי המאזן בין זכותו של המבקש להגיש את ערעורו לבין שיקולים של ביטחון הציבור. במקום להעניק רשות, שעלולה לסכן את ביטחון הציבור ואולי ללחוץ על המבקש, בית המשפט מורה על קידום הדיון בערעור. גישה זו מתייחסת ישירות לעיכוב בפתרון ההרשעה, שהוא הנושא הבסיסי. על ידי זירוז הערעור, בית המשפט מבקש לספק פתרון מהיר יותר שיכול לספק הן את הצורך של המערער בצדק והן את הצורך של החברה בביטחון, מבלי להתפשר על אף אחד מהם. * **תקדים ורציפות משפטית:** בית המשפט מפנה במפורש לפסקי דין קודמים (379/83 פ"ד ל.ח.(4) 466, 468; ע"ב 5387/90; RAB 3595/91) כדי לקבוע כי עמדתה לגבי מתן רשות בנסיבות כאלה אינה התפתחות חדשה אלא עולה בקנה אחד עם התקדים המשפטי הקיים. הדבר מדגיש את עקרון הרציפות המשפטית ואת המסגרת שנקבעה לבחינת בקשות מסוג זה. האמירה כי "הפסיקה החדשה" אינה משנה את הכללים הקודמים מצביעה על כך שבעוד שעורך דינו של המבקש אולי הסתמך על החלטה שניתנה לאחרונה, בית המשפט מפרש אותה כמי שאינה משנה את עקרונות הליבה המנחים את פסק דינו במקרה ספציפי זה.