עב"ל 22678-09-20

תקציר

עניינו של הערעור בשאלה האם אירוע בו נורה המערער, אחמד כרדי, נהג משאית, על ידי שני רעולי פנים בעת שנסע לאסוף את בן דודו בהוראת מעסיקו, מהווה פגיעה בעבודה. על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שדחתה את תביעתו של קרדי, הוגש ערעור. בית הדין הארצי לעבודה אישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט קבע כי מאחר שהאירוע התרחש בעת שקרדי היה בדרכו לעבודה, מוטל עליו הנטל להוכיח כי לא מדובר בתקיפה אישית אלא בתוצאה של "מפגע בדרך". השופטים הסכימו עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה כרדי לא עמד בנטל הוכחה זה. הנסיבות הצביעו על תקיפה מתוכננת מראש, וקרדי לא סיפק כל ראיה לטעות בזיהוי. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי גם אם התקיפה נבעה מטעות בזיהוי, היא לא תיחשב כמפגע בדרך. לפיכך, הערעור נדחה, ובכך חיזק את החלטת הערכאה הנמוכה יותר שדחתה את תביעתו של כרדי להכרה באירוע כפגיעה בעבודה. ההחלטה התקבלה ללא עלויות לאף אחד מהצדדים.