ת"צ 27483-06-16

תקציר

העותר הגיש תובענה ייצוגית נגד עיריית חיפה (המשיבה מס' 1) ומשרד הרישוי (המשיבה מס' 2) בגין עיקול שלא כדין של כלי רכב בגין דוחות חניה שלא שולמו. בעתירה נטען כי המשיבים פגעו במבקשים ובקבוצת התובעים בכך שרשמו עיקולים שלא כדין וגבו קנסות שלא כדין. המשיבה מס' 2 רשלנה ברישום עיקולים אלה וחייבה את בעלי הרכב לשלם אגרות שונות. העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיבים להסיר את כל העיקולים שהוטלו שלא כדין, להימנע מרישומים בלתי חוקיים עתידיים, להשיב את כל הכספים שנגבו שלא כדין ולתת שיפוי מלא בגין נזקים. המשיבה מס' 2 ביקשה לדחות את התביעה על הסף, אותה ביקשה גם המשיבה מס' 1 בתגובתה. בית המשפט בחן את הבקשה לאישור ואת עמדות הצדדים. נמצא כי התביעה אינה עומדת בדרישות לתביעה ייצוגית נגד רשות כמפורט בחוק תובענות ייצוגיות. הרשות לא גבתה כספים כלשהם באמצעות העיקולים הבלתי חוקיים לכאורה, והנזקים הנטענים של העותר לא היו קשורים להשבת סכומים שנגבו שלא כדין. לעותרים לא קמה עילת תביעה אישית, שכן העיקול על רכבם לא מומש, והם לא שילמו שכר טרחה למי מהמשיבים. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לאישור, שכן היא אינה נופלת בגדר ההוראות לתביעות ייצוגיות נגד רשויות. בנוסף, העותר לא הוכיח עילת תביעה אישית. המבקשים חויבו בהוצאות ובשכר טרחת המשיבים, בסך 12,500 ₪ למשיב מס' 1 ו-7,500 ₪ למשיב מס' 2.