ת"א 2588/08
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
הסכסוך נסוב סביב אכיפת הסכם לרכישת זכויות בשתי חלקות קרקע בירושלים, שנחתם בין התובע, משה נעמן, לבין הנתבע הראשון, ששון לוי, שהינו דייר מוגן בדירה במגרשים האמורים. ההסכם היה כפוף לאישור מינהל מקרקעי ישראל, שלא ניתן היה למימוש בשל היעדר זכויות בעלות מלאות של הנתבע הראשון, בעל זכויות דיירות מוגנות בחלקה אחת בלבד. כתוצאה מכך, ביקשה התובעת לאכוף את ההסכם ולקבל סעדים, לרבות צווי מניעה והעברת זכויות, אך בית המשפט מצא כי לא ניתן לאכוף את ההסכם שכן לא ניתן להעביר בעלות. התובע ביקש אפוא להיכנס לנעליו של הנתבע הראשון וליטול לעצמו את זכויות הדיירות המוגנת שלו, אולם בית המשפט נעדר סמכות לעשות כן, והפורום המתאים לבקשה כזו הוא בית הדין לשכירות. כמו כן, לא קוימו ההליכים הנדרשים להעברת זכויות דיירות מוגנת, כמפורט בחוק הגנת הדייר. בדחותו את התביעה לסעדים המבוקשים, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית להחזר כספי כאמור בהסכם, אך לא דחה כל תביעה לפיצויים. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין של הנתבעים.
חקיקה מקושרת
ת"א 2588/08 נעמן משה נ' לוי ששון, מחוזי (3.10.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.