ת"א 3321/98

תקציר

תביעת הרשלנות של התובעת כנגד הנתבעים, קק"ל, איגוד הערים וא.ק.א., נדחית בשל חוסר ראיות הקושרות את מעשיהם לשריפה שגרמה לנזק. התובע לא הצליח להוכיח את יסודותיה המהותיים של תביעת רשלנות, דהיינו, חובת זהירות כלפי התובע, הפרת חובה זו וקשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם. בית המשפט מצא כי מקורה של השריפה בשטח שבשליטת הקיבוץ ולא הנתבעים, והתובע לא הוכיח כי הנתבעים התרשלו בתגובתם לשריפה. בנוסף, עדויות עדי התובע עצמו סתרו את טענותיהם, והנתבעים הציגו ראיות נגדיות משכנעות. גם אם בית המשפט היה מוצא את איגוד הערים אחראי, מה שהוא לא עושה, עדיין הרשלנות התורמת של הקיבוץ הייתה גורם מכריע בשל אי ציות להנחיות למניעת שריפות ותגובתם המאוחרת בקריאה למכבי האש במהלך אירוע השריפה השלישי. משכך, נדחות גם ההודעות לצדדים שלישיים, והתובע נדרש לשאת בהוצאות המשפט ולשלם לכל נתבע וצד ג' סכומים נקובים בשכר טרחת עורך דין, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.5.2006 ועד למועד התשלום בפועל.