ר"ע 418/85

תקציר

במקרה שנדון בפני הנשיא מ' שמגר, התייחס בית המשפט העליון לבקשת רשות ערעור על החלטה שעניינה משפט תעבורה שהתנהל שלא בפניו. המבקש, שהורשע בבית משפט השלום בנסיעה באור אדום וקיבל קנס משמעותי ופסילת נהיגה, טען כי שכח את מועד המשפט למרות שקיבל הודעה כדין שישה ימים קודם לכן. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי דחו את בקשתו לבטל את פסק הדין ולקיים דיון חוזר, מה שהוביל אותו לבקש רשות ערעור נוספת. בית המשפט הדגיש כי אין די בטענות לשכחה כדי לבטל פסק דין כאשר הנתבע לא התייצב; תביעות כאלה נחשבות לסוג של רשלנות. בית המשפט הדגיש את החשיבות של קיום הליך שיפוטי תקין ללא עיכובים מיותרים או דיונים חוזרים ונשנים, שכן אלה עלולים להכביד על משאבי הציבור ועל מערכת המשפט. למרות שזכותו של הנאשם למשפט הוגן קיימת, היא אינה מוחלטת, ומצופה מהנאשמים לנהל את אחריותם לאחר קבלת ההודעה. שכחה אינה מגינה על אנשים מפני התוצאות של חוסר תשומת הלב שלהם, ובתי המשפט אינם יכולים להכיל חוסר חריצות על ידי קביעת משפטים מחדש שלא לצורך. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשפט הקשורות בתיק, כמפורט בחוק העונשין.