ע"א 1121/05

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של עו"ד אביבי, שלא היה שבע רצון מפסק הדין שחייב אותו לשלם 30% ממס שבח המוטל על מכירת דירה. בית המשפט קבע כי העסקה, על אף שנראתה כהסכם הלוואה, הייתה למעשה מכירה, והתנהלותו של אביבי נועדה לסייע ללקוחו להתחמק מתשלומי מס. בעוד השופטת הכירה בלגיטימיות של תחושתו של בית משפט קמא כלפי אי חוקיות העסקה, היא הדגישה כי האשמתו של נאשם צריכה להתבסס על הטענות העובדתיות שהוצגו בתלונה. מאחר שהתביעה נגד אביבי לא הייתה מבוססת דיה, פסק השופט לטובתו ודחה את תביעת הנזיקין של שקל נגדו. יתר על כן, השופט הדגיש כי חוזים בלתי חוקיים אינם מצדיקים התחייבויות חוזיות לגיטימיות, ובמקרים של תרמית על בית המשפט לאזן בין הצורך בצדק לבין האינטרס הציבורי. לפיכך, ניסיונו של שקל לתבוע פיצוי מעורך דינו בגין חיוב במס שבח ועוגמת נפש לא צלח. בנוסף, נדחתה גם הודעת הצד השלישי שהגיש אביבי נגד חברת הביטוח שלו, ואביבי חויב לשלם הוצאות מופחתות לחברת הביטוח. ההחלטה התקבלה על סמך חוות דעתה של השופטת חפרי-וינוגרדוב, אליה הסכימו השופטים גריל וגרשון.