ע"פ 4861/08

תקציר

בשנת 2005 נדקר אורן קוקבונקר מחוץ למועדון במהלך קטטה עם יניר, אחיו של המערער, על רקע ניסיונו לכאורה של יניר להתקרב לחברתו של אורן. המערער, שנכח אף הוא, הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחבלה בכוונה ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל ו-20 חודשי מאסר על תנאי, וחויב לשלם לקוקבונקר פיצויים בסך 8,000 ₪. המערער ערער על ההרשעה ועל גזר הדין. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה זהותו של הדוקר, שכן עובדת הדקירה עצמה לא הייתה שנויה במחלוקת. בית המשפט המחוזי האמין לעדותו של קוקבונקר שזיהתה את המערער כדוקר, ודחה את הכחשתו של המערער. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא מצאה פגם בהחלטתה, וציינה כי עדותו של קוקבונקר עקבית ומאוששת בראיות אחרות. בית המשפט ציין כי יש לבחון את הזיהוי הן באופן אובייקטיבי והן באופן סובייקטיבי, והפעיל בחינה מוגברת במקרה זה, שבו עדותו של קוקבונקר הייתה הראיה היחידה לזיהוי. השופטים היו שבעי רצון מכך שבית המשפט המחוזי ערך ניתוח מעמיק וקיבלו כראוי את זיהויו של המערער. בית המשפט אף מצא את גרסתו של המערער לאירועים בלתי הגיונית ובלתי מהימנה. זאת ועוד, חומרת העבירה, שעלולות היו להיות לה תוצאות קטלניות, הצדיקה את עונש המאסר שהוטל. השופט א.א. לוי נתן את פסק הדין, והשופטים א' ארבל וי' דנציגר הסכימו עמו.