בש"פ 8932/14

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בעקבות אישום בהצתה. שופט בית המשפט המחוזי, השופט ד' מינץ, הורה על המעצר בשל חשש למסוכנותו של המערער לציבור ואי התקדמות בגמילה. למערער עבר של התמכרות לסמים ופשיעה, לרבות מספר תקופות מאסר. עם זאת, הערר בוחן האם הנסיבות מצדיקות מעצר או שמא קיים מסלול שיקום חלופי. העבירה, שבוצעה תחת השפעת סמים, עניינה הצתת דירה בעקבות סכסוך בין מכריו של המערער לבין בעל הדירה. המערער הודה מיד והביע רצון לשיקום. יש לציין כי המערער החל בגמילה עוד לפני מעצרו, אשר נקטעה על ידי המעצר. בהכירו בחומרת העבירה ובעונשו הצפוי של המערער בגין עבירות קודמות, שקל השופט בכובד ראש את הנסיבות. בעוד שתהליך הגמילה של המערער לא היה כולו "מלוח חלק", שכן הוא הונע על ידי תיק תלוי ועומד אחר, השופט סבר כי פוטנציאל השיקום המוצלח מצדיק מתן הזדמנות נוספת למערער. השופט הדגיש כי החלטות מעצר מחייבות גישה של כל מקרה לגופו. כתוצאה מכך, הערעור התקבל, והמערער יהיה רשאי לחזור למרכז השיקום, עם השלכות אם יעזוב, מתוך הכרה בכך שהצלחה בגמילה עשויה להשפיע לטובה על גזר דינו. ההחלטה באה לאזן בין ההזדמנות של המערער לשיקום לבין ביטחון הציבור.