בג"צ 358/77

תקציר

העותר, קבלן בניין, הגיש עתירה נגד עיריית ירושלים, בה ביקש לבטל את החלטת ועדת המכרזים שהעניקה לו רק חוזה אחד מתוך שניים שעליהם התמודד, למרות היותו המציע הזול ביותר לשניהם. העותר טען כי הנימוקים שניתנו על ידי הוועדה לאי הענקת החוזה השני - עבודות זיפות הגג - אינם רלוונטיים, וכי היה צריך לתת לו מעמד שווה למתחרים אחרים. בג"ץ נעתר לכך, וקבע כי החלטת הוועדה לא התבססה על שיקולים ענייניים ולא התייחסה לעותר בהגינות. עם זאת, מאחר שלא היה חוסר תום לב מצד הוועדה ולא נגרמו לעותר נזקים הניתנים להוכחה, פסק לו בית המשפט פיצוי סמלי של 5,000 ל"י, בנוסף להוצאות משפט, במקום לבטל את המכרז או לפסוק לו את החוזה. פיצוי זה ניתן מכוח דוקטרינת "הפיצוי הכללי", סעד חריג הקיים במקרים בהם אזרח נפגע ממעשה בלתי מוצדק של השלטון שאינו מצדיק פיצוי על פי החוקים הקיימים. פסק הדין הדגיש את הצורך בזהירות ובאיפוק בשימוש בדוקטרינה זו, והפיצוי נקבע בסכום צנוע בהתאם.