ת"א 1343-08-20

תקציר

החלטת בית המשפט בבקשת התובעת לפסול את חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט בעניינה נגד הנתבע, רופא השיניים שלה לשעבר, מפורטת בפסק הדין. השופט מפרט בהרחבה את הנסיבות הנדירות שבהן ניתן לפסול חוות דעת מומחה, ומדגיש כי מדובר באמצעי חריג. במקרה זה, המומחה אינו נפסל משום שהיכרותו העקיפה עם הנתבע, באמצעות גרושתו של הנתבע, אינה נחשבת סיבה מוצדקת למשוא פנים או לעיוות דין. השופט מצדד בטענת התובעת כי המומחית הניחה הנחה שגויה לגבי עיתוי הכאב בלסת שלה, אך בסופו של דבר מגיע למסקנה כי טעות זו אינה משפיעה על עיקרי ממצאיו של המומחה. צוינה הימנעותו של המומחה מלברר האם התובע סבל ממצוקה, אך אינה מהווה עילה מספקת למינוי מומחה נוסף. תחת זאת, השופט מוצא כי חוות הדעת של המומחה, יחד עם חקירתו הנגדית, נותנת מענה מספק לכל השאלות הרלוונטיות, לרבות אלה הנוגעות לכתרים וטיפולי שורש. השופט מדגיש כי פגמים כלשהם בחוות הדעת אינם מצדיקים מינוי מומחה נוסף, מה גם שהם אינם מונעים מבית המשפט לקבל החלטה מושכלת. יתר על כן, השופט אינו מוצא כל פוטנציאל לעיוות דין או חוסר תום לב מצד המומחה. כתוצאה מכך, הבקשה למומחה רפואי נוסף נדחית. השופט גם בוחר שלא לפסוק בהוצאות הבקשה, ומשאיר את השאלה פתוחה לדיון נוסף בסוף ההליך. לצדדים ניתן זמן להחליט אם ברצונם למסור מסקנות נוספות בכתב או לקבוע חקירות נוספות. ההחלטה נמסרת לצדדים בהיעדרו של השופט.