ת"א 106/08

תקציר

המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל הגישה תביעה כספית בסך 3 מיליון שקל נגד החשב הכללי לשעבר, שכיהן בין השנים 1998 ל-2006, בגין העברה בלתי חוקית ושיטתית לכאורה של כספים לעצמו, תוך ניצול לרעה של סמכויותיו והאמון שניתן בו. הנתבע טען כי המכללה החלה להתנכל לו לאחר שחשף מכרזים מזויפים והציג חשבונות מנופחים. המכללה דרשה השבת תשלומים שונים ששולמו לנתבעת, לרבות תשלומי שכר מעבר להסכם העבודה, תשלומי שירותים נלווים ותשלומים בלתי מורשים אחרים לשימוש אישי, כגון טלפונים ניידים, תוכנות והוצאות כנסים. השופט פסק לטובת הנתבע, וקבע כי טענות המכללה לא הוכחו, ספקולטיביות או התיישנו בשל תקופת ההתיישנות. השופטת ציינה כי הסכם ההעסקה נוסח במעורפל והותיר מקום לפרצות רבות, שאפשרו לנתבעת לקבל תוספות מסוימות. היעדר הפיקוח והאישור של המכללה על מעשיו של הנאשם במשך שנים העידו על אישור להתנהלותו. באשר לתשלומי שירותי העזר, קיבלה השופטת כי הנתבעת השתמשה בהעתק מצולם של חתימת מנהל המכללה על גבי הדוחות, אך המכללה לא הוכיחה כי השעות המדווחות היו כוזבות. השופט קיבל גם את הסבריו של הנתבע לתשלומים אחרים, כגון המקדמה, שלטענת הנתבע מהווה החזר מס. למרות שהתנהלותו של הנתבע הייתה בעייתית, בחרה השופטת שלא לחייב את המכללה בשכר טרחתו, נוכח אחריותה של המכללה לניסוח הסכם העסקה מעורפל והתרת התנהלותו בהיעדר פיקוח. פסק הדין דחה את התביעה מבלי לפסוק הוצאות, וגינה את התנהלות הנתבע אך לא העניש אותו מעבר לכך.