בש"פ 1030/94
החלטה עליון
תקציר
הערעור מתייחס לאכיפת ערבות כספית חתומה על ידי המערערת, להבטחת התחייבויותיו של עו"ד ישראל מור, שהורשע במספר עבירות על פקודת מס הכנסה. במסגרת תנאי שחרורו, אמור היה מור להישאר בארץ ולהפקיד את דרכונו במשטרה עד לסיום כל ההליכים המשפטיים נגדו. עם זאת, מור נמלט מהארץ בטרם ריצה את עונשו, מה שהוביל את המשיב לדרוש מהמערער לשלם את סכום הערבות, דבר שהאחרון חלק עליו. בית המשפט המחוזי בנצרת פסק לטובת המשיב, והניע את המערער לערער לבית המשפט העליון. המערער טען כי יש לפרש את הערבות כפשוטה, ומאחר שהתנאי כי מור יישאר בארץ עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו לא כלל במפורש את ריצוי עונשו, הוא לא הופר. עוד טען המערער כי לא ניתן להתחשב בתנאים המפורטים בצו השחרור של בית המשפט בפרשנות הערבות. המדינה התנגדה תחילה לערעור אך בהמשך הסכימה לקבלו, מה שהוביל את בית המשפט לפסוק לטובת המערער מבלי לרדת לגופו של עניין. השופט קבע כי יש להתחשב רק בתנאים המפורטים במסמך הערבות עצמו בעת קביעת אכיפתו, וכי לא ניתן להתייחס לצו השחרור של בית המשפט ולחוקים חיצוניים כדי להוסיף תנאים שלא צוינו במפורש בערובה. במקרה דנן, מאחר שהתנאי המחייב את התייצבותו של מור לריצוי עונשו לא סומן כמחייב במסמך הערבות, לא ניתן היה לחייב את המערער לשלם את סכום הערבות בשל הפרתו. השופט הדגיש את הצורך בדיוק ובחריצות בקביעת תנאי הערבות והמליץ להנהלת בתי המשפט ולפרקליט המדינה לתאם ביניהם כדי לוודא שנוסח מסמכי הערבות ברור ועולה בקנה אחד עם התקנות הרלוונטיות. בעקבות זאת בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי והסכמת המדינה לערעור התקבלה.
בש"פ 1030/94 שלמה לוי נ' מדינת ישראל, עליון (10.8.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.