ערר 8042-07-21

תקציר

ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטל השבחה במחוז מרכז החליטה פה אחד לדחות את ערר מס'. רל/8042/0721. הערעור נובע ממחלוקת על תשלום היטל השבחה ותשלומי פיגורים נלווים הקשורים למקרקעין שהוקנו למערערת ועברו השבחה משמעותית. על פי התוספת השלישית, ההתעשרות הנובעת משיפורים אלה חייבת להיות משותפת לציבור עם מימושה, אשר התרחשה בעת פירוק החברה מרצון והעברת נכסיה לבעלי המניות. הוועדה דחתה את טענות המערערים כי אין להטיל עליהם אחריות לפיגור בתשלומים הנובע מאיחור בתשלום, שכן עסקת מכירת הקרקע לא הושלמה במרשם. הפאנל ציין כי מטרת תשלומי הפיגורים היא להבטיח הפרשות במועד לקופת הרשות וכי המערערת לא חויבה לבצע תשלומים אלה במשך תקופה ממושכת. בנוסף, דחתה הוועדה את טענתו החדשה של המערער כי לא התרחש אירוע מימוש, שכן טענה זו מהווה הרחבה בלתי מותרת של מראית העין של הערר. הפאנל התייחס לפסקי דין קודמים, והדגיש כי תחילת הפירוק מרצון והעברת הנכסים שלאחריה סימנו את אירוע המימוש. זאת ועוד, הוועדה חלקה על טענת המערערת כי עקרון ה"נזילות" מחייב תשלום כספי בעקבות העברת הזכויות. הם אישרו כי מימוש יכול להתרחש גם באמצעות העברה ללא תמורה וציטטו פסקי דין קודמים שדחו טענות דומות. הפאנל דחה גם את טענת המערערת כי העברת המקרקעין לבעלי המניות היא העברה מכוח דין, והדגיש כי הליך הפירוק החל מרצון וכפוף לתקנות החברה. בהתחשב בכך שהמערערת לא חויבה בריבית פיגורים ממועד המימוש בשנת 2017 ועד דרישת התשלום ביולי 2019, הוועדה לא ראתה הצדקה נוספת להפחתת חיובי הריבית. לבסוף, נוכח העלאת טענות חדשות במהלך הדיונים, שקלה הוועדה לחייב את המערער בהוצאות הוועדה המקומית, ובסופו של דבר החליטה על סכום מקל יותר של 2,000 ₪. הערר נדחה, והחלטת הוועדה המקומית התקבלה.