ת"א 5881-08-16

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך מסחרי בין תובע לנתבע בנוגע לחתימה על מכתב הקשור לבעלות על נכס. התובע הגיש בקשה לדחיית טענות מסוימות של הנתבע, בטענה כי הן חורגות מתחום כתבי הטענות הראשוניים ומהוות הרחבה של הסכסוך, דבר אסור. השופטת קבעה כי חלק מטענות הנתבעת, קרי סעיפים 18 עד 20 ו-56 לתצהיר, אכן היו בגדר כתבי הטענות ועל כן דחתה את טענות התובעת לדחייתן. עם זאת, השופט מצא כי טענות אחרות, המפורטות בפסקאות 39 עד 51 לתצהיר, אכן מהוות הרחבה של המחלוקת. פסקאות אלה פירטו פגישה בין התובע לנתבע בניו יורק, במהלכה נחתם המכתב שבלב התיק, והעלו טענות חדשות לכפייה ואיומים מצד התובע. השופט קבע כי סעיפים אלה יוכלו להישאר אם הנתבעים יגישו הצהרה כי אין בכוונתם להעלות טענת פסלות המבוססת על כפייה. אם לא, יהיה צורך להסיר סעיפים אלה מהתצהיר. בנוסף, תצהירו של ארז טל, שתמך בטענת הכפייה, היה אמור להימחק מתיק בית המשפט. לנתבעים ניתנה ארכה עד ליום 15.1.2021 להגיש תצהיר מתוקן של עדות ראשית בהתאם להחלטת השופט. בסיכומו של דבר, פסק הדין קיבל באופן חלקי את בקשת התובע, אך מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.