ע"פ 5764/92
פסק-דין עליון
תקציר
המערער, יחד עם אחרים, הורשע בחטיפה, סחיטה באיומים והיזק בזדון על סמך זיהוי הקורבן במסדר זיהוי תמונות. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה. בית המשפט קבע כי מטרתו של כל מסדר זיהוי היא לבחון באופן אובייקטיבי את הזיכרון החזותי של העד, דבר שניתן לעשות באמצעות מסדר זיהוי חי או מצולם. בעוד מסדרי זיהוי חיים עדיפים, מסדרי זיהוי תמונה מקובלים אם יש סיבות מוצדקות, כגון סירובו של החשוד להשתתף במסדר זיהוי חי. במקרה דנן, סירובו של המערער לשתף פעולה עם המשטרה ונסיבות הזיהוי הצדיקו שימוש במסדר צילום. עוד קבע בית המשפט כי הזיהוי אמין, שכן הקורבן בילה זמן רב עם התוקפים וזיהה את המערער בביטחון. בנוסף, היו נסיבות מפלילות נוספות, כגון זיקתו של המערער למקום ובעלותו על כלב דומה לזה שהזכיר הקורבן. גם העונש שהוטל על המערער, אשר הביא בחשבון את מעצר הבית שלו, אושר מאחר שבית המשפט מצא אותו סביר. השופט גולדברג, הנשיא שמגר והשופט חשין דחו את הערעור על ההרשעה וגזר הדין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 5764/92 אליעזר עמר נ' מדינת ישראל, עליון (22.4.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.